(א)

ה ו י ה

(בראשית)

-א-

(עתה לא יודעת הויה  את עצמה ו) רוצה לדעת את עצמה

כדי לדעת את עצמה הוא אמר את מדותיו

-ב-

ובאשר מופיעה דמות המדות המשלמת.
כך, ב אמרו, מ עצמו התהוה יהוה הוא-אשר-הוה,
 הוא והיא, עדי ה הויה

והוא-אשר-הוה יודע את היא-אשר-הוה
והיא-אשר-הוה ידעת את הוא-אשר-הוה

-ג-

 
שני העדים הוגים ב עצמם

ומתבוננים במקום, אשר ברגליהם

-ד-

ואמרת היא-אשר-הוה:
אם נעשה עלם במקום, עלם משלם!
ואמר הוא-אשר-הוה:
הבה נעשה העולם ההוא!

כאן מתחל חלום העולם

-ה-

באהבה הם משתלחים למקום ונהים הבן והבת.
והבן והבת מבטאים את דבר השמים והארץ ומתרחבים
ל דמות ה בורא

ובורא אלהים את העולם בשישת ימים, ואיש ואשה ב צלם ה עליון,
אור העולם, מאחדים ארץ ושמים

-ו-

כך, ב אדם, חושב ב צלם ה חושב, השלמה יצירת העולם, בריאת
השמים והארץ

 כך גלוי ה יסוד ב רחבו

-ז-

ומביטים הוא והיא בעולם המשלם הזה, מתבוננים בהודם וששים,
עם כל משפחת השמים והארץ

 והכל טובל באהבתם  

-ח-

לאחר שהעריכו את עצמם ברחבת הודם, הוא והיא
יהוה הוא-אשר-הוה שחים כך  ב שכלם:
בינה הוגה אי-הויה
אך חוכמה מתנגד
אך בינה מעירה לחוכמה
שאם הוא מתנגד הוא מניח
על כן חוכמה מודה

(כך נולד רעיון אי- ה הויה, אשר יצא מה אישיות המקורית,
ירד בסלם השמים והגיע אל שכל ה אדם.
טעמו איש ואשה רעין זה, והאני נולד בצער.
כדי לברח מהצער, האני התעצם.
אז נתנו לו הבן והבת את רעיון ההתעוררות.
ובאחרית תולדות ההתפתחות והפתרון, מנצח האור.
אז נאמרה אמרת ההתעוררות:

ואנו לבסוף ערים
ואנו מאחדים לנצח!

מנוחה גדולה לבורא

אז נאמר הפתרון לרעיון אי- ה הויה :

 הכל, בעולם ממעל
כמו בעולם מתחת,
מצהיר אחדות מושלמת!

 ועולה הפתרון לאב ולאם)

/ כך :                                                                       
בינה הוגה אי-הויה
אך חוכמה מתנגד
אך בינה מעירה לחוכמה
שאם הוא מתנגד הוא מניח
על כן חוכמה מודה(. . . ) /

-ט-

(אך:)           הכל, בעולם ממעל                   
כמו בעולם מתחת,
מצהיר אחדות מושלמת!

זאת ההפתעה אשר נותן ה בן ל אב, עדות הזמנים!
האב והאם, אשר עבורם עברה שניה אחת בלבד,
יודעים את תולדות הזמנים.

ורבה היא שמחת ה יחיד, בכל דמויותיו

- י -

ומפרק אלהים את העולם, ארץ ושמים, ושוב המקום ריק.
אז כל התגלויות ה אב עולות ל תוכו,
נהיות שוב אחד (בו), הוא עצמו שוב.
ובשמחה נאמרה אמרת השיבה:

ואנו לבסוף ערים
ואנו מאחדים לנצח!

אחרת חלם העולם.
לבדו שוב יהוה הוא-אשר-הוה

-יא-

ומתבוננים הוא-אשר-הוה והיא-אשר-הוה,
על שבתם לראשת אשר הם מחליטים לקים
ואשר נגלתה להם,
על סים ספורם,
על ספורם הניצחי

וברכים הם ב שמם

-יב-

התמוגגות מאהבה אחרונה

בהיפוך הם אמרים את ה אמר, המדות נספגות לתוך ה הויה, לתוך
הקיום הכליל

(א)

 ה ו י ה

(בראשית)